fbpx

06/09/2019

חווית המשקפיים המושלמת של Ace & Tate

מרכיבי המשקפיים מכירים את הבעיה - קצת נמאס ממסגרת המשקפיים הנוכחית, או שהיא התעקמה כבר 200 פעם ואין טעם לתקן, או שיש רצון וחשק להתעדכן בזוג חדש וכיפי. בניגוד לתכשיטים, זה חתיכת אקססורי על הפנים, והוא צריך להיות גם פונקציונלי וצלול מבלי לגרום לכאבי ראש, וגם יפה.

את חברת Ace & Tate הכרתי לראשונה בברלין במהלך שוטטות חסרת תכלית לפני שנתיים וחצי. התלהבתי מהמיתוג העדין ומהשלט עם הקופירייטינג המבריק סמוך לכניסה, והחלטתי להיכנס. או שהיה שם שלט ניאון ענק? ידוע ששלטי ניאון מושכים אותי אוטומטית להיכנס לחנויות באופן כמעט בלתי רצוני.

Ace & Tate - Berlin

החנות הייתה עמוסה בכמה עשרות היפסטרים צעירים שנעו בחלל, מודדים ומחזירים. המוכרים לא התנפלו עליהם, לא הסתכלו בחשדנות, הפלייליסט ברקע היה מעולה (עוד נגיע לזה). קצת כמו לעשות שופינג תוך כדי מסיבה. כשהתקרבתי לזוגות המשקפיים, גיליתי שלכל אחד מהם יש שם אנושי - Steve, Neil, Jay, Saul וכו׳. רובם יוניסקס, נטולי מגדר, אלמנט שפותח את המגוון של החנות באופן מוחלט לשני המינים מבלי להגדיר אותך. אם תכנסו היום לחנות קונבנציונלית, תראו שיש חלוקה מאוד ברורה במחלקות מה נשי ומה גברי, ו-Ace & Tate השכילו להבין שזה לא משנה, כי מה שחשוב הוא מה שיפה עליכם ביחס לפרופורציות הפנים.

לכל זוג יש שם
שם מכובד מאוד

המחיר אחיד ומשחק תפקיד לא קטן ברצון לקנות - 98 יורו לזוג כולל עדשות. זה מחיר זול מאוד ושובר שוק. בחנויות רגילות בישראל המחירים יכולים לנוע מ-1000 ש״ח עד ל-4000 ש״ח, תלוי במותג. בברלין יצאתי עם שני זוגות משקפיים Steve לראייה ו-Neil למשקפי שמש. פתאום הפנים שלי נראו אחרת לגמרי. ממשקפיים מלבנים מכוערים למשקפיים מעוגלים ואלגנטים. את העדשות עשיתי בארץ מקוצר זמן.

עמוד הבית - https://www.aceandtate.com

לפני חודשים ספורים נסעתי ללונדון וזכרתי לטובה את החוויה ההיא בברלין. נכנסתי לאתר שלהם למחקר מקדים וגיליתי שהם התפרסו בכל אירופה כמעט תוך שנתיים. מאז האתר שלהם השתדרג משמעותית ונוספו לו כמה אלמנטים מעניינים וחשובים. מינימליסטי בטוב טעם עם איפיון משובח.

דף הבית נפתח ב-section שמסביר בקצרה מי ומה הקונספט, עם כפתורים למשקפי ראייה ושמש. ה-section השני שולח אותך לתוכן שלכאורה לא קשור למשקפיים, אלא לוייב של החברה (ברובו מיקסים מוזיקליים), ובהמשך למטה - פירוט על הסניפים, אפשרות לנסות את המשקפיים בבית לכמה ימים וקביעת בדיקת ראייה. בלי להתחכם, בלי להתנשא, בלי להכפיש מתחרים. מאוד אלגנטי.

האיורים מוכרים? אותה מאיירת של אוקייקיופיד

תושבי אירופה יכולים להזמין עד הבית בחינם עד 4 זוגות משקפיים כדי למדוד, לנסות ולהראות לחברים ומשפחה, ואחרי חמישה ימים להחזיר. מה שטוב ל-ASOS, טוב גם לעסקים קטנים יותר שמבינים שבחנות אין את האינטימיות עם המוצר כפי שיש בבית, וההחלטה השקולה תחזיר את הקונה לחנות בעקבות החוויה הטובה (היי, אני דוגמא לכך).

אבל, נגיד שאתם גרים בניו־זילנד והם לא שולחים לשם. לא נורא, פתחו את המצלמה במחשב הנייד, וגלו את הקסם - פילטרים שמולבשים על הפנים שלכם. כל זוגות המשקפיים ניתנים למדידה בעזרת סלפי חסר אחריות. הפיצ׳ר הפשוט הזה חוסך ים זמן בבחירה בחנות, ומאפשר לקבל מושג כללי אילו דגמים אהובים עליכם. על הטכנולוגיה מאחורי הקלעים אחראית חברת Ditto.

קבעתי תור לבדיקת ראייה בסניף קמדן בלונדון. בדיקה יסודית של 20 דקות בחינם, מבלי לחץ מכירתי. היה שם מכשור סופר־מתקדם שלא זיהיתי, ואחריה יצאתי עם מרשם מדויק.

אחרי שמדדתי את כל החנות, הצטלמתי סלפי כאחרונת אושיות האינסטגרם ושלחתי לאמא שלי לשמוע את דעתה (״אתה נראה איתם כמו זבוב פירותי! תיקח את ההם״), וגם כדי לראות מה מתאים לי יותר ומה פחות בהפסקת קפה שאחרי החוויה המסחררת. ברקע התנגן פלייליסט שנשמע כאילו מישהו חיטט לי בחשבון הספוטיפיי - מק דמרקו, קינג קרול, פוקסיגן, טיים אימפלה ועוד. זה כבר הכניס אותי באופן לא מודע לסטייט אוף מיינד של הזדהות עם המותג.

בסוף יצאתי מהחנות עם זוג חדש בשם Max עם clip-on של משקפי שמש ב-170 יורו. 20 יורו מתוכם גרמו לכך שיכינו את משקפי הראייה עוד באותו היום. אספתי למחרת והייתי מסוחרר מחדות העדשות. האם אשוב לשם? חד משמעית - כן.

Ace and Tate
https://www.aceandtate.com/
https://www.marketingweek.com/ace-tate-eyewear-market/

04/07/2019

׳חתונה ממבט ראשון׳ היא הצצה לעתיד של אפליקציות הדייטינג

מכירים את זה שאתם במערכת יחסים כמה שנים, במהלך הזמן הזה הצצות להן טכנולוגיות חדשות, ופתאום כל עולם הדייטינג משתנה לנגד עיניכם?

זה מה שחוויתי לפני כמה שנים, בדיוק בעידן שבו טלפונים הפכו מחכמים בכאילו לחכמים באמת. חדים במיוחד, עם שלל אפליקציות. יצאתי ממערכת יחסים ארוכה וכל עולם הדייטינג השתנה. אנשים התחילו לבלות עם הסמארטפון שלהם יותר מאשר בפגישות בעולם האמיתי, מחיר חשבון הסלולר ירד בצורה דרסטית והתחיל השימוש המאסיבי ללא הגבלה. מי היה מאמין שפעם שילמנו על זמן אוויר, על חלקי הדקה.

Read more

12/05/2019

5 סיבות להתאהב בחוויה של סינמטק הרצליה

כשעמדתי בתור לקופה לנסות לתפוס מושב ברגע האחרון, התברר שנפלתי על ׳שלישי בשלייקס׳. הזקנים היו מאחורי בתור, ולפני עמדו זוג צעיר. הקופאית שאלה אותם אם הם תושבי השרון כדי שיוכלו לקבל הנחה לסרט, והם אמרו בתגובה, ״חחחח חס וחלילה! אנחנו מתל־אביב״. אבל אם כבר באתם, אז למה להתנשא?

כבר שנה שיש לי רומן עם סינמטק הרצליה, העיר בה אני מתגורר, ובחודשים האחרונים העלינו הילוך במערכת היחסים. מדובר בהתאהבות של אדם במקום. אתמול בערב הבנתי שלמעשה מדובר בחווית משתמש משובחת בעולם הפיזי, ואין סיבה לא לתמלל את זה לפוסט.

Read more

23/02/2019

למה אין אפליקציות לשמאליים?

מעטים יודעים שאני שמאלי, תמיד הייתי. ברוב הדברים בהם שמאליים צריכים התאמות ועניינים מיוחדים, דילגתי על השלב הזה בחיי הצעירים והבוגרים. בגיל 4 קיבלתי את המחשב הראשון (Packard Bell, ימי הניינטיז העליזים), וישר שמו לי את העכבר ביד ימין, שחלילה הילד יהיה מיוחד וחריג. בגיל 12 קיבלתי גיטרה קלאסית, וגם היא - הייתה ימנית. סכין ומזלג - גם, כמו ימני. בצבא, עם פותחן קופסאות השימורים הימני - גם איתו הסתדרתי. מסתבר שחנות השמאליים עדיין קיימת, והתמונה הראשית שלה היא לא פחות מאשר גאווה שגם אלברט קינג, ספייק לי, ג׳ימי הנדריקס ועוד - גם הם שמאליים. זה לא אתה, חבר, זה העולם שבעייתי.

Read more

02/02/2019

הקהל רוצה להריח סכנה

דמות שחורה, אפלולית וגבוהה נכנסת לתוך הקהל. הזמר שר באנגלית, צורח את הנשמה, נכנס לתוך הקהל, מתמסר אליו, מתמזג איתו. מה הוא יעשה עכשיו? וואו! הוא ממש מעמיק פנימה עד למרכז האולם. מדובר בחתיכת מרחק מהבמה. כמה דקות מאוחר יותר הוא מזיז את השומרים ומעלה 50 איש לבמה. בקושי רואים את הנגנים. בשיר הלפני אחרון, בוחר ילד בן גילו של ארתור, בנו שנפל מצוק ומת, ומניף את ידיו בקול תפילה.
לא, זו לא ביקורת על ההופעה של ניק קייב מלפני שנה באצטדיון יד־אליהו, אלא תזכורת - הקהל רוצה להריח סכנה. עוד נחזור לניק קייב.

Read more

17/01/2019

כך התאהבתי ב-Notion

הכי מוזר לפתח רגשות לאפליקציה, בטח כשמדובר אפליקציית ניהול משימות. אבל, מאז שחבר הכיר לי את Notion, הקליק היה מיידי. כאן בפוסט אנסה להבין מה הסיפור שלי איתה, ולמה היא גברה על המתחרות האחרות שלה בשוק (או־הו! כמה מתחרות יש לה).

הסיפור מתחיל באפריל האחרון, כתבתי פוסט־שאלה באיזושהי קבוצה, במטרה למצוא אפליקציה שתעזור לי לנהל את ערימות הידע והמידע שאני צובר מדי שבוע. מוצר שיכיל הכל, וידע גם לעזור לי לנהל את העסק הפרטי, גם לשתף פעולה עם אחרים, וגם יהיה נקי מספיק בשביל לא להשתלט על התוכן שמזינים לתוכו.

עברתי בין monday, ל-Airtable, ועד ל-Trello ו-Asana. הם מצוינים לצוותים, אבל פחות לפרילאנסר שרוצה לארגן את החיים בצורה פשוטה ונעימה. ואז הגיעה ההמלצה על Notion מפי עדן וידל, מעצב חיפאי נפלא.

Read more

12/01/2019

הסגנון הידני הוא לא טרנד, אלא גל של אמפתיה

החל משנת 2017 היו כמה מהלכי מיתוג וחווית משתמש מסקרנים, מעניינים ולא מפוחדים של חברות מוצר גדולות. חברות שלקחו צעד אמיץ והחליטו לשבור טרנדים של עיצוב מינימליסטי, ולהעז קצת יותר. ברגע שהמיתוגים הללו שוחררו - הם עשו רעש. אנשים לא אוהבים שינויים, בסוף מתרגלים ואז מתאהבים. בעוד בישראל עדיין נשארים במחוזות המינימליסטים, בעולם הבינו כבר שכדי להראות אחרת לא מספיק מיקרוקופי משובח ואיורים קרירים, אלא יותר מזה. ככל שהמהלך המיתוגי מתקיים אצל חברה גדולה יותר - כך גם בשדה המקומי נתחיל לראות ניצנים דומים - וזו אחת הסיבות שהפוסט הזה נכתב בעברית ולא באנגלית. הראשונה שהתחילה את גל הסגנון הידני היא Dropbox, אחת מחברות גיבוי ואחסון קבצים מהגדולות בעולם. זה קרה באוקטובר 2017, ובמהלך 2018 ראינו את האפקט שלה משפיע גם על חברות אחרות.

Read more

29/12/2018

מה למדתי ממסעדת פועלים על חווית משתמש

כשעבדתי לפני שנה בסטודיו Praktik למדתי את פינות הקסם של פלורנטין. החומוסיות הכי טובות, את דוכן הסנדוויצ׳ים של מאמי בשדרות וושינגטון, וגולת הכותרת - מסעדת שמעייה ברחוב ויטל, ליד האולפנים הכי חשובים. מסעדת פועלים עם תפריט יומי כמעט קבוע, בניצוחו של השף והטבח - שמעייה ושני מלצרים מתחלפים. המקום קטן מאוד ועמוס עד שנגמרים הסירים, עם תפריטים שכתובים בכתב יד. הכי אווירת ׳תאכל ותלך׳ - לא מקום לשיחות נפש על החיים או פגישות עסקיות. פעם בחודש היינו פוקדים את שמעייה ומנסים להתגלגל חזרה למשרד בלי אוויר מרוב שמן, בשר ופחמימות. מנות יפות ומכובדות במחיר אחיד - 42 שקלים. מה שיפה שם הוא ה״דיקטטורה״. למקום יש חוקים, והוא לא מנסה להתחנף לסועדים. שני דברים עיקריים שלמדתי שם:

כשמנגנים לך על חוסר הוודאות

אי אפשר להזמין מקום לשמעייה. אין טלפון ואין מערכת ממוחשבת. מדבר טכנולוגי. זה רק אתה וצפי הלקוחות שבדמיונך. חוסר הוודאות הזו גורמת למסעדה להיות מלאה כל הזמן, כי מי יודע אם יהיה מקום או שהאוכל כבר נגמר?
הדבר הקטן הזה הזכיר לי שהפחד מלפספס נמצא ממש בכל מקום, והוא רלוונטי גם למוצרים דיגיטלים. דמיינו השקה של מוצר שבו מגרילים הזמנות, או תהליך שבו אתה לא יודע כמה תוכן עוד אתה יכול לצרוך. המסתורין הזה מנגן בדיוק על התווים הנכונים כדי למשוך אותך שוב ושוב למקום הזה. וגם, יש משהו קצת סקסי בלהיות קשה להשגה.

מה אתם לא אוהבים?

התפריטים כתובים בכתב יד ומשוכפלים במכונת זירוקס. הרי, מה הבעיה להקליד אותם? אבל לא, משהו ברישול הזה על חתיכות הבריסטול אומר - זה מה יש היום ואין לנו שינויים במנות. התפריט בנוי מעיקריות (בשרי וצמחוני) ותוספות (אורז, קוסקוס וקטניות). השיטה בשמעייה היא הפוכה לכל יתר המסעדות שאתם מכירים - המלצר שואל מה אתה לא אוכל. כן, כן. תחשבו איזה קל זה למנות מה אתם לא אוהבים, מאשר מה אתם אוהבים. הדבר הקטן והגאוני הזה חוסך למלצר הבודד שמתזז בחלל את ההסתבכות האופיינת בבחירת מנות. בוחרים 2 עיקריות ואיזה מהתוספות אתם לא אוהבים, קל, פשוט ובול במקום.

לסיכום, אני מאמין שכשאתה מעצב מוצר - אל תפחד להטיל על המשתמשים שלך את גבולות הקנבס. יש כוח אדיר להקים דיקטטורה קטנה בתוך מוצרים. היעדר החופש יכול לייצר דברים מעניינים ולחסוך למשתמשים הפוטנציאלים הרבה בלבול שקורה כשיש הרבה יותר מדי פיצ׳רים.

 

12/12/2018

ספינות של השראה

פוסט המשך ל׳מכולות של השראה׳, שבו אסופה של לינקים שווים, מפתחי תודעה ומבוססי תשוקה. שווה לחזור לפה פעם אחר פעם ולהתעדכן.

But Does It Float

קשה לתאר את האתר הזה במשפט, אבל בגדול - עומס אקלקטי, מרתק ומדהים של אומנויות שונות - צילום, אדריכלות, אמנות פלסטית, ציור, מוזיקה ועוד. הכל ויזואלי ובתמונות גדולות ומרשימות. נפלא ללכת שם לאיבוד.

https://butdoesitfloat.com/img/random

Read more

03/12/2018

מכולות של השראה

זמן קריאה: למי אכפת?
השראה מגיעה ממקורות בלתי ידועים, נסתרים ואקראיים להפליא. רשימת לינקים שכיף לחזור אליהם פעם אחר פעם.

It's Nice That

מגזין לונדוני־אינטרנטי מרתק המתעדכן על בסיס יומי וסוקר את תחומי העיצוב, האיור, הפרסום, האמנות, הקולנוע, הצילום ועוד ועוד. האוצרות שלהם פשוט מעולה ואפילו התוכן הממומן משובח (לרוב תגלו אותם בכתבות קצרות מאוד עם לינק מכירה). שווה לנער את האבק מהארכיון וללכת אחורה, כל יום עולות מסות של תוכן מהמם. יש לכם פרויקט שעלול להיות מעניין באתר? שלחו להם!

https://www.itsnicethat.com

Read more

JUST SHARE

consolesm@gmail.com  |  972-54-7726123

consolesm@gmail.com  |  972-54-7726123

CATCH ME IF YOU CAN

       

All rights reserved © Tal Solomon Vardy. 2014-2019
(you know, karma and all that shit)

All rights reserved © Tal Solomon Vardy. 2014-2019
(you know, karma and all that shit)