fbpx

17/01/2019

כך התאהבתי ב-Notion

הכי מוזר לפתח רגשות לאפליקציה, בטח כשמדובר אפליקציית ניהול משימות. אבל, מאז שחבר הכיר לי את Notion, הקליק היה מיידי. כאן בפוסט אנסה להבין מה הסיפור שלי איתה, ולמה היא גברה על המתחרות האחרות שלה בשוק (או־הו! כמה מתחרות יש לה).

הסיפור מתחיל באפריל האחרון, כתבתי פוסט־שאלה באיזושהי קבוצה, במטרה למצוא אפליקציה שתעזור לי לנהל את ערימות הידע והמידע שאני צובר מדי שבוע. מוצר שיכיל הכל, וידע גם לעזור לי לנהל את העסק הפרטי, גם לשתף פעולה עם אחרים, וגם יהיה נקי מספיק בשביל לא להשתלט על התוכן שמזינים לתוכו.

עברתי בין monday, ל-Airtable, ועד ל-Trello ו-Asana. הם מצוינים לצוותים, אבל פחות לפרילאנסר שרוצה לארגן את החיים בצורה פשוטה ונעימה. ואז הגיעה ההמלצה על Notion מפי עדן וידל, מעצב חיפאי נפלא.

Read more

12/01/2019

הסגנון הידני הוא לא טרנד, אלא גל של אמפתיה

החל משנת 2017 היו כמה מהלכי מיתוג וחווית משתמש מסקרנים, מעניינים ולא מפוחדים של חברות מוצר גדולות. חברות שלקחו צעד אמיץ והחליטו לשבור טרנדים של עיצוב מינימליסטי, ולהעז קצת יותר. ברגע שהמיתוגים הללו שוחררו - הם עשו רעש. אנשים לא אוהבים שינויים, בסוף מתרגלים ואז מתאהבים. בעוד בישראל עדיין נשארים במחוזות המינימליסטים, בעולם הבינו כבר שכדי להראות אחרת לא מספיק מיקרוקופי משובח ואיורים קרירים, אלא יותר מזה. ככל שהמהלך המיתוגי מתקיים אצל חברה גדולה יותר - כך גם בשדה המקומי נתחיל לראות ניצנים דומים - וזו אחת הסיבות שהפוסט הזה נכתב בעברית ולא באנגלית. הראשונה שהתחילה את גל הסגנון הידני היא Dropbox, אחת מחברות גיבוי ואחסון קבצים מהגדולות בעולם. זה קרה באוקטובר 2017, ובמהלך 2018 ראינו את האפקט שלה משפיע גם על חברות אחרות.

Read more

29/12/2018

מה למדתי ממסעדת פועלים על חווית משתמש

כשעבדתי לפני שנה בסטודיו Praktik למדתי את פינות הקסם של פלורנטין. החומוסיות הכי טובות, את דוכן הסנדוויצ׳ים של מאמי בשדרות וושינגטון, וגולת הכותרת - מסעדת שמעייה ברחוב ויטל, ליד האולפנים הכי חשובים. מסעדת פועלים עם תפריט יומי כמעט קבוע, בניצוחו של השף והטבח - שמעייה ושני מלצרים מתחלפים. המקום קטן מאוד ועמוס עד שנגמרים הסירים, עם תפריטים שכתובים בכתב יד. הכי אווירת ׳תאכל ותלך׳ - לא מקום לשיחות נפש על החיים או פגישות עסקיות. פעם בחודש היינו פוקדים את שמעייה ומנסים להתגלגל חזרה למשרד בלי אוויר מרוב שמן, בשר ופחמימות. מנות יפות ומכובדות במחיר אחיד - 42 שקלים. מה שיפה שם הוא ה״דיקטטורה״. למקום יש חוקים, והוא לא מנסה להתחנף לסועדים. שני דברים עיקריים שלמדתי שם:

כשמנגנים לך על חוסר הוודאות

אי אפשר להזמין מקום לשמעייה. אין טלפון ואין מערכת ממוחשבת. מדבר טכנולוגי. זה רק אתה וצפי הלקוחות שבדמיונך. חוסר הוודאות הזו גורמת למסעדה להיות מלאה כל הזמן, כי מי יודע אם יהיה מקום או שהאוכל כבר נגמר?
הדבר הקטן הזה הזכיר לי שהפחד מלפספס נמצא ממש בכל מקום, והוא רלוונטי גם למוצרים דיגיטלים. דמיינו השקה של מוצר שבו מגרילים הזמנות, או תהליך שבו אתה לא יודע כמה תוכן עוד אתה יכול לצרוך. המסתורין הזה מנגן בדיוק על התווים הנכונים כדי למשוך אותך שוב ושוב למקום הזה. וגם, יש משהו קצת סקסי בלהיות קשה להשגה.

מה אתם לא אוהבים?

התפריטים כתובים בכתב יד ומשוכפלים במכונת זירוקס. הרי, מה הבעיה להקליד אותם? אבל לא, משהו ברישול הזה על חתיכות הבריסטול אומר - זה מה יש היום ואין לנו שינויים במנות. התפריט בנוי מעיקריות (בשרי וצמחוני) ותוספות (אורז, קוסקוס וקטניות). השיטה בשמעייה היא הפוכה לכל יתר המסעדות שאתם מכירים - המלצר שואל מה אתה לא אוכל. כן, כן. תחשבו איזה קל זה למנות מה אתם לא אוהבים, מאשר מה אתם אוהבים. הדבר הקטן והגאוני הזה חוסך למלצר הבודד שמתזז בחלל את ההסתבכות האופיינת בבחירת מנות. בוחרים 2 עיקריות ואיזה מהתוספות אתם לא אוהבים, קל, פשוט ובול במקום.

לסיכום, אני מאמין שכשאתה מעצב מוצר - אל תפחד להטיל על המשתמשים שלך את גבולות הקנבס. יש כוח אדיר להקים דיקטטורה קטנה בתוך מוצרים. היעדר החופש יכול לייצר דברים מעניינים ולחסוך למשתמשים הפוטנציאלים הרבה בלבול שקורה כשיש הרבה יותר מדי פיצ׳רים.

 

12/12/2018

ספינות של השראה

פוסט המשך ל׳מכולות של השראה׳, שבו אסופה של לינקים שווים, מפתחי תודעה ומבוססי תשוקה. שווה לחזור לפה פעם אחר פעם ולהתעדכן.

But Does It Float

קשה לתאר את האתר הזה במשפט, אבל בגדול - עומס אקלקטי, מרתק ומדהים של אומנויות שונות - צילום, אדריכלות, אמנות פלסטית, ציור, מוזיקה ועוד. הכל ויזואלי ובתמונות גדולות ומרשימות. נפלא ללכת שם לאיבוד.

https://butdoesitfloat.com/img/random

Read more

03/12/2018

מכולות של השראה

זמן קריאה: למי אכפת?
השראה מגיעה ממקורות בלתי ידועים, נסתרים ואקראיים להפליא. רשימת לינקים שכיף לחזור אליהם פעם אחר פעם.

It's Nice That

מגזין לונדוני־אינטרנטי מרתק המתעדכן על בסיס יומי וסוקר את תחומי העיצוב, האיור, הפרסום, האמנות, הקולנוע, הצילום ועוד ועוד. האוצרות שלהם פשוט מעולה ואפילו התוכן הממומן משובח (לרוב תגלו אותם בכתבות קצרות מאוד עם לינק מכירה). שווה לנער את האבק מהארכיון וללכת אחורה, כל יום עולות מסות של תוכן מהמם. יש לכם פרויקט שעלול להיות מעניין באתר? שלחו להם!

https://www.itsnicethat.com

Read more

06/06/2018

ארבעה דברים שלמדתי מהעבודה ב-Studio Praktik

היום אני מסיים תקופת עבודה ב-Studio Praktik, וכמו בכל החלטה מקצועית שאני עושה, עשיתי עם עצמי הרבה דיונים עד שהגעתי להבנה הזו. גם מבחינת התזמון, גם מבחינת אופי העבודה, גם מבחינת שאיפות ושכר. הגעתי ל-Praktik ממש במקרה, למען האמת. הייתי בתקופה של חיפוש עבודה, וחברה טובה בשם שיינה, שעבדה עם הסטודיו במסגרת העבודה השוטפת שלה ב-RapidUI, ראתה התאמה מעניינת ביני לבינם. בלי מודעת דרושים לפני, בלי רצון ספציפי של הסטודיו לגדול. פשוט אינטרו ומחמאות (כנראה) לבוס העתידי שלי - שגיא שטרן. משם הגעתי לריאיון עבודה, שגם הוא לא היה ממש באווירה פורמלית. בדיעבד זה מאוד משעשע, כי חודש לפני שהתקבלתי לסטודיו, הרצאתי בירושלים על ׳איך לשגר חלליות קטנות?׳, ובאחד הטיפים שם אני ממליץ להיכנס מהחלון, לא מהדלת. זה מוטיב חוזר אצלי בקריירה וגם הפעם הוא עבד.

Read more

27/01/2018

פודקאסטים שכיף לעבוד איתם

מאווווד אוהב פודקאסטים, שהם בעצם סוג של תוכניות רדיו on demand. ניתן לצרוך אותם בכל שעה ביום (וכמעט בלי פרסומות! בינתיים). עד לפני כמה שנים זו הייתה נחלתה העיקרית של השפה האנגלית, אבל, גבירותי ורבותי, יש בשנים האחרונות גל פודקאסטים עברי משובח להפליא! אז כמה המלצות שגיליתי בתקופה האחרונה. פוסט מתעדכן.

Read more

09/01/2018

מוזיקת עבודה משובחת

מוזיקה טובה, נעימה, מקפיצה לעיתים, מרקידה בזמנים לא צפויים, והכי חשוב - שאפשר לעבוד איתה. ערימה של לינקים בלי חפירות.

מיקסטייפים

אלבומים מלאים

Kevin Morby - Harlem River
Unknown Mortal Orchestra - II
Andy Shauf - The Party
Arcade Fire - The Suburbs
Grizzly Bear - Painted Ruins
Courtney Barnett and Kurt Vile - Sea Lice by the Seaside (Live - Full Set)
Wilco - SCHMILCO
Mac Demarco - Salad Days
Esbe - Bloomsday
The Velvet Underground - The Velvet Underground
ארמון - ארמון
ISAIAH - Isaiah

תודה לגיא חג׳ג׳, יאיר יונה, יעל בודשר, יונתן הרינגמן ולכל מי ששלח לינקים יפים.
(פוסט מתעדכן, כן כן)

23/12/2017

עכשיו יש שמיים — ומחר?

בתחילת נובמבר, ימים ספורים אחרי סגירת התערוכה הראשונה שלי, ׳סדקים׳, עלתה הצעה בפייסבוק של Rena's House להסתגר 24 שעות ב-׳חדר מחוץ לזמן׳, כפי שהם מכנים אותו, ולעשות אמנות בהשראת המקום. המלון ממוקם ממש סמוך לבית רומנו, ברחוב אחוזת בית הבד 3 בת״א, ועשרות מטרים ספורים מדרך יפו. באופק של דרך יפו ניצב מגדל נווה צדק, שלדעתי חוזה את העתיד העצוב של הרחוב הזה, שמורכב כרגע מסוחרים שונים בתחומי הטקסטיל. המגדל הסתיר לי את השמש.

שיר הפיקה את היום הנפלא הזה, ועומרי קליין צילם אותי עושה אמנות ברגישות האופיינית לו.

10/11/2017

שלושה דברים שלמדתי מהסדרה על אריק איינשטיין

השבוע הוזמנתי להשקת הסדרה החדשה של יס דוקו על חייו של אריק איינשטיין - ״שיר אהבה סטנדרטי״. בעקרון אני נמנע מהשקות, אבל הסינופסיס של הסדרה נשמע מאוד מעניין, והספיק לראות מי היוצרים הראשיים שלה — יואב קוטנר, אבידע לבני ואסף שלם — כדי לרוץ לשם ולהתגבר על המבוכה שבמינגלינג. קוטנר הוא אנציקלופדיה מהלכת, בטח על אריק (הסדרה שלו עליו בגלצ פשוט נהדרת ומעמיקה מאוד). אבידע לבני נתפס אצלי כבמאי מבריק כבר מהסרט ׳חייב לזוז׳ על אהוד בנאי והפליטים (שיצא אי-שם ב-2008). יש לו יכולת מדהימה לספר סיפור מרתק, ואכן הוא מימש את ההבטחה ההיא בסדרת ״האלבומים״ המופתית (גם, עם קוטנר) בשתי העונות שלה, שסקרה אלבומים ישראלים והלידה שלהם. ב-2014 ניצנץ שוב ב-״שק של סנטימנטים״, הסרט המעולה על כוורת וההופעות האחרונות שלה. לא אמשיך בניים-דרופינג של שאר הצוות של הסדרה על אריק איינשטיין, אבל רק אומר שהיו לי ציפיות.

Read more

JUST SHARE

consolesm@gmail.com  |  972-54-7726123

consolesm@gmail.com  |  972-54-7726123

CATCH ME IF YOU CAN

       

All rights reserved © Tal Solomon Vardy. 2014-2019
(you know, karma and all that shit)

All rights reserved © Tal Solomon Vardy. 2014-2019
(you know, karma and all that shit)