אני אוהב לשמוע על תהליכי יצירה בכל תחום - מוזיקה, מחול, כתיבה, אמנות, קולינריה. תמיד מרתק ומחלחל פנימה לפרויקטים וליצירה שלי. אחד ההאשטגים הפופלריים ביותר באינסטגרם הוא wip שמשמעותו Work in progress, יענו - עבודה בתהליך. 13,000,000 פוסטים באינסטגרם מתויגים כך. בואו נודה על האמת, מאוד מעניין לראות איך תבשילים טעימים מתבשלים. אז ניסיתי גם, לפני שנה. שיתפתי פה בבלוג בכל שבוע את ההתקדמות בפרויקט הגמר הקודם (hool.ninja) עד הגשת האמצע. לכל פוסט כזה היו כמה מאות צפיות ואנשים הגיבו לי בפייסבוק ובמייל כשקיבלו עדכון. זה היה נעים, פתאום אני לא מדבר רק אל הקירות. אחרי כל מפגש שהתקיים בשנקר רצתי לכתוב על הלך הרוח וההתקדמויות השונות. ואז דברים התחילו להסתבך בפרויקט והפסקתי לכתוב על התהליך. הבנתי שיש פה מצב הישרדותי ואין זמן לשטויות האלה של תיעוד. אבל, בדיעבד הבנתי דבר חשוב יותר. עצם התיעוד בזמן אמת גרם לי לשנות את הפרויקט בהתאם לרייטינג. לא מזמן קראתי את כל הפוסטים מההתחלה ועד הסוף, ורואים שם בבירור שככל שהחשיפה גדלה כך כמות הצפיות משפיעה על איזה תוכן אני מעלה בבלוג, וגרוע מכך - על ההחלטות המתקבלות בתהליך היצירתי. בכלל, עצם העובדה שהכרחתי את עצמי לכתוב גם בשבועות שלא היו תובנות מסעירות ומתקדמות, גרמו לי להיכנס למסקנות שגויות.

זה זיעזע אותי, במיוחד לאור העובדה שהיה פינגפונג תמידי עם הקהל. קיבלתי משוב על דברים חצי אפויים. חוכמת ההמונים היא דבר יפה וטוב, למרות שלעיתים היא גורמת להשטחה מטורפת של המציאות. למין מאזן בינוני להחריד, והעצות החכמות נעלמות בתוכה. הבנתי שעדיף לשתף תהליכי יצירה בדיעבד, באופן מושכל של Reverse engineering, אחרי שהכל כבר תפור לחלוטין. היום אני מבין שחשיפת סקיצה לפני התוצר המוגמר יכולה להשפיע על היצירה הסופית, וזה דבר מסוכן. מסוכן מאוד.

בפרויקט הגמר האחרון, Spokenotes, לא שיתפתי כלום בשום מדיום, כולל לא את הקרובים אליי בוואטסאפ. כולל לא את שלושת המשוררים שיצרתי מתוך השירים שלהם. ידעתי שכל התלהבות או חוסר התלהבות ישנו לי את הספר הסופי שאני רואה בדמיון. הייתי ב׳בונקר הדיגיטלי׳ כמעט חצי שנה והאזנתי שוב ושוב לאינטואיציה, מתוך הבנה שיהיו דברים מכוערים בדרך (ליטרלי, לא יפים) וזה חלק מההבשלה המתבקשת. ההסתבכות הפנימית, התסכול, המחיקה וההוספה, כולם חלק מאבני הדרך של פרויקט טוב. פרופ׳ דן אריאלי מדבר על המוטיבציה שלנו לקבל קצת שוקולד טעים עכשיו מאשר הרבה שוקולד מעולה עוד שבוע, כי ככה אנחנו, מפלצות של דופמין. רוצים פידבק כאן ועכשיו. שחררו את היצירה מרייטינג, הוא מפריע לדברים להתבשל. להשיג בלי לשתף, למרות שנורא רוצים.