מכירים את זה שאתם במערכת יחסים כמה שנים, במהלך הזמן הזה הצצות להן טכנולוגיות חדשות, ופתאום כל עולם הדייטינג משתנה לנגד עיניכם?

זה מה שחוויתי לפני כמה שנים, בדיוק בעידן שבו טלפונים הפכו מחכמים בכאילו לחכמים באמת. חדים במיוחד, עם שלל אפליקציות. יצאתי ממערכת יחסים ארוכה וכל עולם הדייטינג השתנה. אנשים התחילו לבלות עם הסמארטפון שלהם יותר מאשר בפגישות בעולם האמיתי, מחיר חשבון הסלולר ירד בצורה דרסטית והתחיל השימוש המאסיבי ללא הגבלה. מי היה מאמין שפעם שילמנו על זמן אוויר, על חלקי הדקה.

אל דאגה, זה לא פוסט נוסטלגיה. כי הרי לא משנה מה היה, אלא מה קורה בהווה. וההווה כולו מורכב מבדידות גדולה מאוד, ואנשים שמפתחים חרדות חברתיות באופן תדיר יותר. המציאות היא שרווקים ורווקות מתקשים להיכנס למערכות יחסים ארוכות. הסמארטפונים והאינטרנט המהיר חתכו מהותית את החיכוכים שיש לנו ביומיום. לא צריך להתייעץ יותר איך להגיע מכאן לשם, איזה קו מגיע לדיזנגוף סנטר, איפה כדאי לאכול. קל להסתתר מאחורי הסמארטפונים, קל מאוד. כל זה לפני שדיברנו על אשליית השפע שיש ברשתות החברתיות ובאפליקציות, והדשא של השכנה לכאורה ירוק יותר.

מוירה וייגל. צילום: מתוך האתר הרשמי שלה

כל רווק שהיה בארוחה משפחתית ונשאל מה קורה עם זוגיות, ישר נזרקה העצה המלומדת מקצה השולחן, ״נו, תפתח טינדר! אוקייקיופיד! תתחיל באפליקציות דייטינג״. אבל, מי שהיה באפליקציות הללו יודע שמדובר בעוגמת נפש אחת גדולה, לרוב. הוספתי את ה׳לרוב׳ כי יש סיפורי הצלחה, אחרת האפליקציות הללו היו סוגרות את העסק מזמן. מי שחקרה את אבולוציית הדייטינג ב-150 שנה האחרונות היא מוירה וייגל (Moira Weigel), והכתבה הזו בעיתון ׳הארץ׳ היא אחת המעניינות בנושא. וייגל חקרה את הנושא לעומק ופרסמה ספר בשם Labor of Love.

אז נגיד שהחלטתן לפתוח פרופיל באחת מהאפליקציות הגדולות שמכילות המון המון א.נשים, המון תמונות פנים, חלקן מחמיאות יותר וחלקן לא מחמיאות כלל (רמז: סלפי עם פלאש בפאב פחות עובד). החלקתן ימינה ושמאלה כאילו מדובר בקורס גלישה על הקרח. כן, כן, כן, לא, לא, לא, לא. הופה! יש התאמה. מה קורה, מה עניינים, מה הטעם מוזיקלי, מה המטרה שלך באפליקציה הזו. שאלות כלליות. שתיקה. נגמר. רגע, למה זה התפייד?

מרבית השיחות נגמרות הרבה לפני שלב הפגישה. צריך לזכור שיש אנשים שלא כותבים כמו שהם מדברים, ויש כאלה שלא מדברים כמו שהם כותבים (לרוב, אלא אם כן עוסקים ואוהבים את התחום). אין קול, אין ריח גוף, אין שפת גוף, אין מבט בעיניים, אין שום ידיעה כמעט על התוכן הפנימי. לא נוצר חיבור עמוק במיוחד. נו, עוד מאץ׳. קצת דופמין לגוף, וממשיכים הלאה למאץ׳ הבא.

שלושת האפליקציות הגדולות בעולם - Tinder, OKCupid, Hinge - הן תחת תאגיד אחד בשם Match Group. שלושתן מציעות בסופו את אותה החוויה עם שינויים קלים. אבל בעיקרה אותה האינטראקציה - תמונה, שמאלה. תמונה, ימינה. שימו לב למחזור הכספי ההולך וגדל שלה:

Statistic: Online dating revenue of the Match Group from 1st quarter 2014 to 1st quarter 2019 (in million U.S. dollars) | Statista
Find more statistics at Statista

עד לאחרונה לא ידעתי שאני אוהב טראש טלוויזיוני. ב-׳חתונה ממבט ראשון׳ זילזלתי בקונספט מהיום הראשון ששמעתי עליו. יום אחד הגיע הרגע שבטעות זיפזפתי לאחד הפרקים המתקדמים (5-6) ונדלקתי קשות על התוכנית.
בקצרה, למי שלא צפתה - מתוך מאגר נרשמים ונרשמות לתוכנית, מייצרים בסוף מספר זוגות סטרייטים, שמשודכים על פי המון פרמטרים - פסיכולוגים, ביולוגים (בדיקות DNA), טעם של מראה חיצוני, מבחני משיכה (ריח ועוד), תחומי עניין וחיטוט קל בבית. מפרקים את המתמודדים לגורמים והמשדכים מהמרים אילו זוגות יצליחו. הזוג הטרי נפגש לראשונה ביום החופה, כשכל אחד מהצדדים מביא איתו כמות קטנה של משפחה וחברים (50 זה מעט. במונחים ישראלים זו מיני־חתונה). מהחתונה מעיפים אותם לירח דבש של כמה ימים בחו״ל (סיטואציה מלחיצה בפני עצמה לזוג טרי), ואז יש חודש וקצת לברר אם רוצים להמשיך הלאה, כשכל זה נעשה במגורים משותפים אצל אחד הצדדים. כל זה מתרחש כשצוות צילום דבוק לך בחלל 24/7 בלי טיפת פרטיות אמיתית מלבד הלילות. ספוילר: רק זוג אחד שרד את התוכנית והמשיך גם הרבה אחריה. כל היתר התפרקו לגורמים.

שירי ולירן בחתונה ממבט ראשון. צילום מסך: קשת 12

אפשר לתהות מי יסכים לחשיפה כזו עבור מציאת אהבה, אבל אם נסתכל על זה בזווית קצת אחרת - מדובר בעתיד של אפליקציות הדייטינג. שידוך משולב של אונליין ואופליין. הרי אנחנו מפזרים דאטא כמו צוף - ידוע מה הטעם המוזיקלי שלנו בספוטיפיי ואפל מיוזיק, איזה לייקים עשינו בפייסבוק, מה ראינו בנטפליקס, מה אהבנו ביוטיוב, אחרי מי עקבנו בטוויטר, איזה לייקים פינקנו באינסטגרם, מה הזמנו לאכול ב-Wolt, לאיפה אנחנו הולכים במפות של גוגל, לאן אנחנו נוהגים בוייז. תוסיפו לזה את המבדקים שעושים ב-׳חתונה ממבט ראשון׳, שבהם חוקרים לעומק את עולם התוכן וה-DNA של המשתתפים והמשתתפות, והגענו למערכת השידוכים המטורפת ביותר בעולם.

האם אנשים יסכימו לשים על זה כסף? להערכתי, כן והרבה. אם יובטח להם בסוף שידוך ראוי ועמיד. כמובן שיש פה הרבה אתגרים, מעבר לשמירה על פרטיות המשתמשים. האתגר העיקרי הוא - על מי האחריות להצלחת הקשר? על המשתתפים או על האלגוריתמים?

אם מחפשים מעצב למיזם כזה, אני זמין. הידיעה שאפשר לעשות הרבה טוב בעולם בעזרת טכנולוגיה מורכבת היא חתיכת דבר שאני רוצה לקחת בו חלק.

בונוס למיטיבי הלכת של הלב

ב-Black Mirror של נטפליקס, הפרק הרביעי, Hang the DJ בעונה 4 עוסק בדיוק בזה, אבל כמובן בהקצנה. המשתתפים סגורים בחומה גבוהה, עם מכשירים קטנים בגודל כף יד שמשדכים להם פרטנרים כאלה ואחרים. בכל שידוך שמבוצע מופיע כמה זמן יהיה להם יחד עד הפרידה (תודה לאילת ששלחה אותי לראות אותו).

קרדיט: The School of Life

לפני חודש רכשתי בלונדון את How to Find Love של The School of Life. קצר, מעניין ולעניין. התחלתי לקרוא אותו כמו שצריך רק לאחרונה. אהבתי שהוא לא נופל לקלישאות של ספרי מתנה ונותן כלים פרקטיים בנושא.